הסבר לפעולת הפרדת שרת המייל משרת אירוח האתר

כל אדם המשתמש בשירותי מייל למעשה מחזיק חשבון בשרת כלשהו בעולם המשמש כנקודת איסוף ומשלוח למיילים הנשלחים אליו ומתקבלים ממנו. מאחר ומייל הינו שירות שאינו מיידי (כלומר, ברגע ששלחתי מייל הנמען אינו בהכרח נמצא און ליין כדי לקבל אותו, ואפילו אין תכנת המייל שלו פעילה בהכרח) יש צורך בנקודת איסוף שתחזיק את המיילים שלנו עד שהנמען יוריד אותם ממנה.
נקודת האיסוף נקראת "שרת מייל" ואכן מדובר בשרת שכל ייעודו הוא טיפול במיילים נכנסים ויוצאים.
באופן מסורתי חברה או אדם שבחרו שרת אירוח לאתר שלהם היו כבולים לשרתי המייל של אותה חברה ומערכת ניהולהמיילים היתה תלויה לחלוטין בחברה המארחת.
ניהול המיילים בחברה המארחת מסופק כשירות לבעלי אתרים לעיתים בתשלום ולעיתים כחלק מהסכם האירוח.
מאחר והודעות מייל מכילות בתוכן לעיתים קבצים במשקל גבוה, אחסנת תוכן ההודעות לעיתים באה על חשבון נפח הדיסק המוקצה לאתר עצמו. (שכן מדובר בחבילת אירוח אחת.)

כמו כן, ברגע שלקוח של חברת אירוח ביקש להתנתק מהאירוח בחברה ולעבור לחברה אחרת נוצר בדרך כלל פער של כמה ימים עד שמערכת האימייל שלו חזרה לתפקוד רגיל בשל השינוי בכתובת השרת. כמובן שלעיתים במצבים אלו חלק מהמיילים הולכים לאיבוד.

עם הקמתו של שירות גוגל אפס Goole Apps סיפקה גוגל שירותי ניהול מייל בחינם (עד 50 תיבות מייל) שבשונה משירותי חינם אחרים שמרו על הכתובת המקורית של המשתמש ולא אילצו אותו להשתמש בכתובת כללית. לדוגמה בשירותי ג'ימייל הרגילים תהיה הכתובת שלי yehuda@gmail.com  בעוד שבשירות החדש הכתבות שלי היא yehuda@atarimtr.co.il למרות ששרת המייל שלנו הוא גוגל ולא חברת האירוח שבה האתר שלנו מאוחסן.
היכולת של גוגל לספק שירות זה מותנית בהפניית כל מייל יוצא או נכנס לשרת המייל של גוגל למרות שהסיומת אינה של גוגל.

כיצד נעשה הדבר?

ברחבי העולם קיימת רשת של שרתים המחזיקים רשימות של כל שם אתר.  שרתים אלו נקראים שרתי  DNS -  Domain Name Server 
רשימות אלו מתעדכנות באופן אוטומטי ותדיר כך שברגע שאתר אינטרנט עולה לאויר או משנה חברת אירוח הכתובת של השרת המארח החדש נכתבת לרשימות אלו.

כאשר אנו פותחים את הדפדפן שלנו וכותבים כתובת של אתר מסוים (או בוחרים מההיסטוריה או מרשימת המועדפים שלנו וכו') מתרחש התהליך הבא:
1. המחשב שלנו שולח את הכתובת הטקסטואלית שכתבנו לשרת המחזיק את הרשימות המוזכרות לעיל.
2. השרת מתרגם את הטקסט לקוד בן 16 ספרות הנקרא IP
3. השרת בודק באיזה אתר מתארח האתר שאליו ברצוננו לפנות לפי הרשימות שלו.
4. השרת פונה לשרת האירוח של האתר שאליו אנו רוצים לפנות ומבקש ממנו להעביר את התוכן שביקשנו למחשב שלנו.

אותו תהליך מתבצע בעת שליחת וקבלת מייל, אם כי במספר שינויים:
1. כאשר את/ה שולח מייל, ההודעה יוצאת מתכנת המייל ופונה לשרת המייל שלך (שרת המייל ידוע לתכנה שלך דרך ההגדרות במחשב).
1. השרת בודק בשרתי ה DNS  מי הוא שרת המייל (בשונה משרת אירוח האתר למרות שיתכן ומדובר באותו שרת) המחזיק את הכתובת במייל.
2. אחרי זיהוי שרת המייל של הנמען הוא מעביר אליו את הודעות המייל.
3. שרת המייל של הנמען מחזיק אצלו את הודעת המייל
4. הנמען מבצע בדיקת מייל (ידנית או אוטומטית) בתכנת המייל שלו
5. תכנת המייל פונה לשרת המייל שלו (הידועה לו דרך ההגדרות במחשב או פונה בעצמו לשרת DNS) ומבקשת את כל המיילים החדשים
6. שרת המייל מעביר לתכנת המייל של הנמען את ההודעות החדשות

מעיון בתהליך המתואר ברור כי שרתי האתר ושרתי המייל שלך לא חייבים להיות אותה יישות.
בביצוע העברת המיילים שלך לגוגל אנו מבצעים בדיוק פעולה זו של הפרדת שרת האתר שלך משרת המייל שלך.

בשרתי ה DNS  (השרתים המחזיקים את הרשימות לעיל) אנו מגדירים את שרת המייל של גוגל כשרת המייל שלך ולא משנים את כתובת השרת המחזיק את האתר שלך.

באופן זה, מעתה המיילים שתשלח או תקבל יעברו דרך שרת המייל של גוגל ואילו האתר שלך ימשיך להתארח בחברת האירוח שעמה יש לך הסכם אירוח לאתר.

ראו בתמונות למטה הצגה גראפית של ההבדל בין שני המצבים.

יתרונות השימוש בשירות גוגל הינם :

1. עד 7 GB נפח דיסק למשתמש - נפח הגדול עשרות מונים מהנפח המוצע בדרך כלל
2. אי תלות בספק האירוח - יצירת שרת מייל עצמאי ובלתי תלוי בספק האירוח שלכם הוא יתרון גדול שכן בעת העברת האתר ממארח למארח שירותי המייל שלכם אינם נפגעים ואינם מושהים
3. שימוש בשירותים רבי העצמה של גוגל
4. עד 50 חשבונות מייל חינם
5. גישה למייל מכל מקום כולל מטלפונים ניידים
6. ניהול חשבונות המייל שלכם דרך אאוטלוק  ראו מדריך הגדרות לאאוטלוק בכתובת http://www.atarimtr.co.il/tabid/67/...fault.aspx

תצורת מצב בו שרת אירוח האתר שלך מחזיק גם את ניהול המיילים שלך

תצורת מצב בו יש הפרדה בין שרת אירוח האתר שלך ושרת ניהול המיילים שלך